בשבועות האחרונים התפרסמו ידיעות על יוזמה חקיקתית חדשה שעשויה להשפיע על מיליוני משתמשים בישראל. על פי הדיווחים, משרד האוצר בוחן אפשרות להטיל מס על שירותי תקשורת דיגיטליים, כאשר אפליקציית וואטסאפ הפופולרית נמצאת במוקד הדיון. מדובר בהתפתחות משמעותית שמעוררת שאלות רבות בקרב הציבור הישראלי.
רקע: למה דווקא עכשיו?
השימוש באפליקציות מסרים מיידיים כמו וואטסאפ, טלגרם וסיגנל הפך בשנים האחרונות לחלק בלתי נפרד מחיי היומיום של רוב האוכלוסייה בישראל. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מעל 85% מהישראלים משתמשים באפליקציות מסרים מיידיים באופן יומיומי, כאשר וואטסאפ מובילה בפער ניכר.
בעוד שחברות הסלולר המסורתיות חייבות בתשלום מיסים שונים על שירותי התקשורת שהן מספקות, אפליקציות כמו וואטסאפ פועלות תחת מודל עסקי שונה שאינו כפוף לאותה מערכת מיסוי. פער זה יצר מצב שבו חברות התקשורת המסורתיות טוענות לאפליה ולתחרות לא הוגנת.
עיקרי היוזמה החדשה
על פי חדשות משפטיות ועדכונים חשובים, ההצעה הנוכחית מבקשת להחיל מס בשיעור של 5% עד 10% על הכנסות של חברות המספקות שירותי תקשורת דיגיטליים בישראל. המס לא יוטל ישירות על המשתמשים, אלא על החברות עצמן, אך ישנו חשש סביר שהעלויות יגולגלו בסופו של דבר אל הצרכן הסופי.
המהלך מצטרף למגמה עולמית של הסדרת המיסוי על ענקיות הטכנולוגיה. מדינות רבות באירופה כבר החלו ליישם מודלים דומים, ביניהן צרפת, בריטניה ואיטליה. התומכים ביוזמה טוענים כי מדובר בצעד הכרחי להשוואת התנאים בשוק ולהבטחת הכנסות מס הוגנות למדינה.
השלכות אפשריות על המשתמשים
השאלה שמטרידה את רוב הציבור היא כיצד היוזמה תשפיע על כיסם של המשתמשים. למרות שבאופן רשמי המס מוטל על החברות, ניסיון העבר מלמד כי עלויות כאלה מגולגלות לרוב אל הצרכנים.
תרחיש אפשרי הוא שחברות כמו מטא (בעלת וואטסאפ) יחליטו להפעיל מודל תשלום חודשי עבור חלק מהשירותים שכיום ניתנים בחינם, או להגביר את כמות הפרסומות בפלטפורמה. באתר חדשות עדכניות ומגוונות באתר שלנו דווח כי מומחי צרכנות מעריכים שהעלות למשתמש הממוצע עשויה להגיע ל-5-10 ש"ח בחודש.
עמדות בעד ונגד
תומכי היוזמה טוענים כי אין סיבה שחברות טכנולוגיה ענקיות ייהנו מפטור ממס בעוד שחברות מקומיות משלמות את חלקן. כמו כן, המהלך צפוי להכניס לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים בשנה, שיכולים לשמש לשיפור התשתיות והשירותים הציבוריים.
מנגד, המתנגדים מזהירים מפני פגיעה בחופש הרשת ובנגישות לשירותי תקשורת בסיסיים. הם מדגישים כי וואטסאפ הפכה לכלי חיוני לתקשורת בין אזרחים, עסקים ואף שירותים ציבוריים, ומיסוי עלול להוביל להדרה דיגיטלית של אוכלוסיות מוחלשות.
מה צפוי בהמשך?
לפי הדיווחים, משרד האוצר מתכנן להביא את ההצעה לדיון בממשלה במהלך הרבעון הראשון של 2024. אם ההצעה תאושר, צפוי תהליך חקיקה שעשוי להימשך מספר חודשים, ולאחריו תקופת היערכות ליישום.
חשוב לציין כי ענקיות הטכנולוגיה כבר הביעו התנגדות נחרצת ליוזמות דומות במדינות אחרות, ובחלק מהמקרים אף איימו בהפסקת השירות או בשינוי מהותי באופן פעילותן. האם גם בישראל נראה מאבק דומה? ימים יגידו.
בינתיים, מומלץ למשתמשים לעקוב אחר התפתחות הנושא ולהישאר מעודכנים לגבי שינויים אפשריים בתנאי השימוש של האפליקציות השונות. שינויים כאלה, אם יבואו, עשויים להשפיע על האופן שבו כולנו מתקשרים בעידן הדיגיטלי.
