בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה מעניינת בחברה הישראלית – האוכלוסייה המבוגרת הופכת לפעילה יותר מבחינה חברתית, עם מספר הקשרים החברתיים הגבוה ביותר שנצפה אי פעם בקרב בני 65 ומעלה. נתונים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים כי יותר מ-70% מהאזרחים הוותיקים בישראל מדווחים על קשרים חברתיים משמעותיים, נתון הגבוה משמעותית מהממוצע במדינות ה-OECD.
המהפכה החברתית בגיל השלישי
שינויים דמוגרפיים, טכנולוגיים וחברתיים הובילו לשינוי משמעותי באופן שבו מבוגרים בישראל חווים את תקופת הפרישה שלהם. בניגוד לדור הקודם, שבו הפרישה נתפסה כתקופה של האטה והתבודדות, כיום הגיל השלישי נתפס כהזדמנות לצמיחה, למידה והרחבת המעגלים החברתיים.
מחקרים רבים מוכיחים שפעילות חברתית בגיל המבוגר קשורה ישירות למעבר לבריאות טובה יותר, תוחלת חיים ארוכה יותר ורמות גבוהות יותר של שביעות רצון מהחיים. הקשר בין בריאות לפעילות חברתית אינו מפתיע, אך עוצמתו מרשימה במיוחד.
גורמים לעלייה בפעילות החברתית
מספר גורמים מרכזיים תרמו לעלייה המשמעותית במספר החברים והקשרים החברתיים בקרב הגיל השלישי בישראל:
טכנולוגיה נגישה
על פי נתוני הלמ"ס, יותר מ-60% מבני 65 ומעלה בישראל משתמשים באינטרנט באופן קבוע, עלייה דרמטית לעומת העשור הקודם. הרשתות החברתיות הפכו לכלי חשוב עבור מבוגרים לשמירה על קשר עם חברים ומשפחה, וליצירת קשרים חדשים. קבוצות פייסבוק ייעודיות לגיל השלישי צוברות פופולריות, וכך גם תוכניות לימוד המיועדות להנגיש את הטכנולוגיה למבוגרים.
מסגרות קהילתיות
הקמתם של מרכזי יום לקשיש ומועדונים חברתיים בכל רחבי הארץ תרמה רבות להגדלת ההזדמנויות החברתיות. בערים רבות פועלות כיום "קהילות תומכות" המציעות פעילות חברתית ענפה, ומספרן הולך וגדל משנה לשנה. לפי נתוני המשרד לשוויון חברתי, למעלה מ-300 מועדוני גמלאים פעילים כיום בישראל, המשרתים יותר מ-100,000 אזרחים ותיקים.
שינוי תפיסתי
הדור הנוכחי של בני ה-65 ומעלה מתאפיין בגישה אקטיבית יותר לחיים בכלל ולקשרים חברתיים בפרט. סקר שנערך על ידי מכון ברוקדייל מצא ש-85% מהמבוגרים בישראל רואים בפעילות חברתית חלק חיוני מאיכות חייהם, ו-72% מדווחים שהם פעילים בקבוצה חברתית אחת לפחות.
ההשפעות החיוביות של פעילות חברתית בגיל המבוגר
המחקרים מראים שלפעילות חברתית יש השפעות מרחיקות לכת על איכות החיים בגיל המבוגר:
- הפחתה של 45% בסיכון להתפתחות דמנציה בקרב אנשים עם רשתות חברתיות פעילות
- ירידה של 30% בשיעורי הדיכאון בקרב אנשים המשתתפים בפעילויות קבוצתיות באופן קבוע
- שיפור בתפקוד הקוגניטיבי והפיזי
- עלייה משמעותית בתחושת המשמעות והסיפוק מהחיים
אתגרים והזדמנויות לעתיד
למרות המגמה החיובית, עדיין קיימים אתגרים בהנגשת הזדמנויות חברתיות לכלל האוכלוסייה המבוגרת. בדואים, עולים חדשים ואוכלוסיות מרוחקות גיאוגרפית מתמודדים עם קשיים ייחודיים בבניית ושימור רשתות חברתיות.
הממשלה ורשויות מקומיות רבות משקיעות משאבים בצמצום פערים אלו באמצעות תוכניות ייעודיות, כמו "קהילה לדורות" ו"והדרת פני זקן". תוכניות אלו מציעות מענים מותאמים תרבותית ולשונית, ומנגישות שירותים חברתיים לאוכלוסיות מגוונות.
סיכום
העלייה במספר החברים והקשרים החברתיים בקרב בני 65 ומעלה בישראל היא מגמה מעודדת המשקפת שינוי בתפיסת הזיקנה בחברה הישראלית. אוכלוסיית הגיל השלישי בישראל פעילה, מעורבת ומחוברת יותר מאי פעם, תוך שהיא מפריכה סטריאוטיפים ישנים ויוצרת מודל חדש של הזדקנות בריאה ומלאת חיים.
כחברה, האתגר שלנו הוא להמשיך ולפתח את התשתיות והשירותים שיאפשרו לכל האזרחים הוותיקים ליהנות מהיתרונות העצומים של חיים חברתיים פעילים, ללא קשר למוצא, מצב כלכלי או מיקום גיאוגרפי.
